החלטה בתיק עמ"י 54642-09-11

לערר זה שני נדבכים: האחד חקירתי, והשני מתייחס לתנאי מעצרו של העורר ולהפרת זכויותיו.

אשר לענין הראשון, קיבלתי לידי את חומר החקירה ואף אני סבורה, כפי שסבר בית משפט קמא, שהראיה המצויה במסמך מב/4, כאשר היא מצטרפת ליתר הראיות, מסבכת את העורר בביצוע עבירת הפריצה המיוחסת לו ומעלה חשד סביר לביצועה. לכך יש להוסיף את העולה ממסמך מב/2 ואת דוח העימות מב/3. במסגרת המסמך מב/1 פורטו פעולות החקירה שבדעת המשטרה לבצע. אין המדובר בפעולות שניתן לבצע לאחר שחרור, והעובדה ששותף אחר לעבירת הפריצה כבר שוחרר אינה מעלה ואינה מורידה בענין זה.

לפיכך, בכל הנוגע לנדבך החקירתי, אין עילה להתערבות בהחלטת בית משפט קמא.

אשר לנדבך הנשען על הפרת זכויותיו של העורר, איני רואה מקום להורות על שחרור אך מטעם זה בלבד בנסיבות הענין. ההסבר שניתן בנוגע להלנתו של העורר בתחנת המשטרה לאחר שהוחזר מבית המעצר, לשם נשלח לאחר סיום החקירה, בשל כך שבבית המעצר סירבו לקבלו לנוכח הצורך להפרידו מהשותף האחר, אמנם אינו מצדיק הלנתו של העורר על כסאות בתחנת המשטרה ואולם יש בו כדי להעיד על נסיון כן למצוא פתרון להלנתו של העורר באותו לילה, שלצערנו לא צלח. אשר להעמדתו של העורר בחצר בית משפט השלום, לעיני כל חשוף לקנטור והטרדה של המתלוננים, בענין זה נפתח תיק חקירה על יסוד תלונתו של העורר ויש להניח שמיצוי החקירה ייעשה במסגרת זו.

על יסוד כל האמור לעיל אני מחליטה לדחות את הערר.

 <#4#>

ניתן והודע היום כ"ח אלול תשע"א, 27/09/2011 במעמד הנוכחים.